יום שבת, 4 ביולי 2015

חיזור redirect 301

על מחזרים כפייתיים 

כשרובנו חושבים על חיזור בקשר זוגי, סביר שיעלה בנו חיוך נוסטלגי: בין אם היינו בעצמנו מחזרים ובין אם זכינו לחוויה של חיזור רומנטי מצד בן / בת המין השני, נוכל לייחס שפע של התרגשות וחיות להתרחשויות הללו. 
האמת היא שאנחנו גדלים לתוך תרבות שמקדשת חיזור רומנטי, בדרך כלל של גברים כלפי נשים. אגדות הילדים מלאות, למשל, בנסיכות שנכלאו בטירה וייחלו להגעתו של אביר אמיץ שיצליח להרוג את הדרקון המרושע ששומר עליהן. מחזות וטרגדיות עוסקים ביחסים בין גבר מחזר לאשה מחוזרת (כמו רומאו ויוליה) והשירה העברית עשירה אף היא בשירים המקדשים את מלאכתו של המחזר ("כשאת אומרת לא, לאמה את מתכוונת?"). 
חיזור כפייתי, לעומת זאת, אינו מעורר געגוע וערגה כלל וכלל. מי שהתנסה בחיזור כזה כאובייקט נחשק, יודע כמה קשה הוא התהליך ומורכב. רוב הנשים שחוזרו באופן כפייתי לא מתארות חוויה של התרוממות רוח וקבלת מחמאה, אלא של הטרדה של ממש. אכן כך, כאשר פרטנר פוטנציאלי מנסה לחדור לך לתוך העולם, למרות שהבהרת שזה לא מתאים לך, מתעוררים המון רגשות, אבל שמחה, ציפייה וכמיהה אינם ביניהם. 

חיזור קיים בטבע, ודאי אצל היונקים, ומוסבר היטב בתיאוריות אבולוציוניות. הוא נחשב לאחד התהליכים החייתיים היפים בחיפוש זוגיות פוטנציאלית בעונת הרביה. יש בחיזור גם מאבק, בעיקר בין זכרים, אך גם במאבק על נקבה בג'ונגל, יידע הזכר המפסיד לקבל את הגזירה ולפנות מקום עבור הזכר המנצח. במילים אחרות, בטבע אין חיזור כפייתי, יש חיזור שתוצאותיו מוכרעות די מהר ויש בו זוכים ומפסידים. 
אצל בני אדם, לעומת זאת, כמו בהרבה תופעות פסיכופתולוגיות אחרות, מופר האיזון הטבעי של חיזור ומופיע מנגנון אובססיבי, שמתלווה לעיתים גם בכפייתיות. האדם מחזר עם שפה ומחשבה מפותחות, מה שמקצין תהליכים טבעיים. 
מבחינה סובייקטיבית, מחזרים כפייתיים חווים קודם כל פגיעה עמוקה: מבחינתם, הם עשו כל שניתן כדי לזכות בפרטנר שלהם וזה בחר להתקדם ולהמשיך הלאה, בין אם לבד ובין אם יחד עם פרטנר אחר. הם מרגישים קורבנות, למרות שדרך הפריזמה של המחזור הם נתפסים לעיתים קרובות כתוקפנים.
בעולם הפסיכולוגי מתוארת פגיעה זו כ"פגיעה נרקיסיסטית", שבעקבותיה מופיעים תחושת זכאות וזעם נרקיסיסטי, המלווים על ידי קינאה רומנטית Jealousy וקנאה באחר Envy. במקרים קיצוניים מתרגמים הזעם והקינאה לאלימות של ממש (למשל בסרט "חיזור גורלי"), מעקב (Stalking) ואיומים בהתאבדות. החוק מגיב בד"כ באופן תקיף כלפי מחזרים כפייתיים, ושופטים אינם מהססים כיום להוציא צו הרחקה ולעיתים אף להוציא פקודת מעצר למחזר.  
בטיפול פסיכולוגי עם מחזרים כפייתיים עושים המטופל והמטפל דרך ארוכה בשני מישורים: ברמה הבסיסית, מנסים לצמצם את המגע בין המחזר לבין האובייקט המחוזר שלו, ברמה העמוקה יותר, מנסים לפענח מה הכאב המוקדם אותו משחזר המטופל בתהליך הקומפולסיבי. בדרך כלל, עובדים במציאות על הבנה והפנמה של ספרציה בין האדם לבין האחר, נפרדות שנדרשת גם בקשרים רומנטיים שמצליחים ויוצאים לפועל. 


מהי הפרעת חיזור (courtship disorder)?

Courtship Disorder, או בתרגום חופשי- 'הפרעת חיזור', היא מונח תיאורטי (שאינו מבוסס מחקרית, ולכן הינו תיאורטי בלבד) מתחום הסקסולוגיה, המאגד כמה סטיות מיניות תחת כובעו, ומציע שמקורן באינסטינקטים לא נורמטיביים של חיזור, אשר מופיעים בעיקר בקרב גברים. חלק מההפרעות הנכנסות תחת הפרעות החיזור. עפ"י התיאוריה, שנהגתה ע"י קורט פרונד, הן הנטייה להציץ לאנשים הנמצאים במצבים פרטיים או אינטימיים (מתקלחים, מקיימים יחסי מין), אקסהיביציוניזם- הנטייה להתפשט בפומבי ומול זרים, והנטיות החמורות מכולן- הנטייה להטריד מינית, לתקוף מינית ולאנוס.
במקרים מסוימים, גם הפנטזיה לבצע את המעשים האלה יכולה להיחשב כהפרעת חיזור. לסטיות המיניות הללו מאפיינים מסוימים משותפים, אטיולוגיה משותפת ואבנורמליות עם נקודות השקה. את הסטיות המיניות הנמצאות תחת קשת הפרעות החיזור ניתן לראות כהגזמה של דפוסי ההתנהגות הנורמטיבית. בעצם, האבנורמליות מתבטאת בהקצנת הנורמליות.  
עפ"י התיאוריה, קיימים ארבעה שלבים בתהליך החיזור הגברי, כאשר אבנורמליות באחד מהשלבים היא שיוצרת את הסטיות המיניות. בעצם, התיאוריה גורסת כי לא מדובר בהפרעות עצמאיות, כי אם במשפחת הפרעות הנובעות מאבנורמליות מסוימת בתהליכי חיזור טבעיים. הסטיות המיניות נוטות במקרים רבים להופיע בקו-מורבידיות, והסובל מאחת מהן נוטה לגלות גם התנהגויות המשויכות לסטיות אחרות המשתייכות להפרעת החיזור. העובדות האלה מחזקות את המחשבה שהסטיות אינן עצמאיות, כי אם משתייכות למשפחה רחבה יותר אשר טרם הוגדרה. התיאוריה למעשה מציעה הסבר חדשני לסטיות המיניות האלה, אשר הגורם להן ולקו-מורבידיות בו נוטות להופיע אינו חד משמעי.
בשלבי החיזור הגברי עפ"י התיאוריה הם מתחילים מחיפוש אחר פרטנר מיני, ומרגע שנמצא כזה- השלב הבא הוא יצירת אינטראקציות "קדם מגע" עימו, כדוגמת מבט עיניים או שיחה. מרגע שנוצרה האינטראקציה הראשונית, בשלב שלישי ינסה ליצור האדם מגע מסוג כלשהו, כדוגמת חיבוק או החזקת ידיים, מגע אשר בשלב האחרון- יתפתח לכדי למגע מיני מלא. כמובן שבמציאות, השלבים האלה אינם מגיעים מיידית אחד לאחר השני, לעיתים יכולים לחלוף חודשים מרגע יצירת האינטראקציה הראשונית ועד ליצירת המגע הראשוני, וגם לאחריו- יתכן כי המגע המיני, אשר מהווה את מטרת החיזור, כלל לא יתממש. בנוסף לכך, השלבים אינם דיכוטומיים, הם שלובים זה בזה, אין הכוונה היא שמרגע שעבר האדם לשלב המגע יפסיק את אינטראקציות ה"קדם מגע" שביצע. 


הבדלים תרבותיים בדפוסי חיזור

חשוב לציין כי חיזור הולם הוא תלוי קונטקסט תרבותי, תלוי במקום ובזמן. נורמות בעייתיות אשר נחשבות שגרתיות יחסית במדינת ישראל למשל, כדוגמת שריקה לבחורה העוברת ברחוב, לא בהכרח יתאימו במדינות מוסלמיות או במדינות אירופאיות. לחילופין, נורמות הנהוגות בשבטים אפריקאיים מסוימים, כדוגמת התהלכות בעירום- כמובן יחשבו עבירה פלילית במדינתנו. ניתן להבין מכך כי גם סטיות מיניות אינן מוגדרות באותו האופן במקומות שונים, דברים הנחשבים בגדר טאבו בחברה אחת הם מקובלים ושגורים בחברה אחרת. מסיבה זו, חשוב להתייחס להפרעות בהתאם לקונטקסט בו מתרחשות. בחברות בהן ההתנהגות המינית היא חופשית יותר וסגורה פחות- קשה יותר לזהות את הפרעת החיזור, וכן את הסטיות המיניות שתחתיה, במידה וקיימות.

תיאוריית הפרעות החיזור מצריכה מחקר מעמיק, כיוון והיא מעלה את הרעיון שקיים סינדרום שבכוחו להסביר חלק מהסטיות המיניות השכיחות והקשות ביותר שידעה החברה האנושית. במידה ואכן יימצא תימוכין מחקרי לתיאוריה, השלב הבא יעסוק בלהבין את מקורותיה. אם אכן קיים הסבר אשר נותן מענה לכמה מההפרעות ההרסניות ביותר הקיימות בחברה מדובר בנתון הרה גורל עבור רבים, שכן מרגע הבנת המנגנון- ניתן לפתח תוכניות התערבות שמטרתן להתמודד עימו ולמגרו. 

בין אם אתם בצד המחוזר ובין אם אתם בצד המחזר,
חשוב שתרימו טלפון ונדבר על הדברים, 
נעשה סדר וננסה להחזיר דברים לדרך המלך.

אל תהססו להתקשר להתאמת מטפל/ת 
במכון טמיר תל אביב או בקליניקות העמיתות בכל הארץ:



מכון טמיר


כתבה: יעל טל




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

טיפול בתסמונת התשישות הכרונית

תסמונת התשישות הכרונית: כתיבה:   איתן טמיר , פסיכותרפיסט (MA), ראש מכון טמיר ; טוויטר | פייסבוק | בלוג |  Quara עריכה אחרונה: 2...