רשומות

ד״ר רובי פרידמן -בדידות של מנחה

"רגעי מנחה" – כאבי מנהיגות לקראת כנס שדרות ד״ר רובי פרידמן

מנחה פוגש בדידות. המפגש הזה הוא אחד מהצדדים הכואבים שבמקצוע שלנו – הוא אנושי מחד, אך טומן בחובו לעתים מכשלות ונטיות לפעול שלא בשיקול.

קשה לשאת את הבדידות לעתים.

כעת זהו אחד מהרגעים עבורי, משהו שאנו המנחים מכירים ומתמודדים אתו.

אני קורא לזה אצלי: "הבדידות מלאת הספקות של המנחה".

נדמה לי שברגעים כאלה מנחה בדרך כלל מחזיק עבור הקבוצה רגשות שונים, בעיקר את הנטייה להימנע מלהיות ביחד מול קושי מסוים.

אצלי זה קשור כעת ביחס שלי להחלטה לקיים את הכנס בשדרות ובביצוע של זה. כמנחה של ה"קבוצה הגדולה" של המנחים, הצעתי בזמנו מהלך של סולידריות כלפי שדרות.

האפשרות לערוך במכללת ספיר הסמוכה את הכנס המדעי הבא של העמותה הישראלית להנחיה וטיפול קבוצתי בשדרות. מכללת ספיר היו ממש עזרה גדולה בהחלטה הזו וקיבלו את העמותה והנהלת הכנס בחום ובחיבוק גדול, גם בעזרה מעשית. הרעיון בא עוד הרבה לפני שאנשים התחילו לקנות שם ולהזמין משם. הצעד הזה, מגובה על ידי הרבה מהעמותה ומקורבים לה, נחשב יצירתי וזכה להרבה עידוד ולפידבק חיובי. כמו שקורה בה…

מה זה OCD?

תמונה
מה זה OCD? הגדרה והסברים   מאת: איתן טמיר מתוך: http://www.steveseay.com/ocd-treatment-back-to-basics להפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) יש שני חלקים. החלק הראשון הוא האובססיות. אובססיות הן מחשבות לא רצויות, טורדניות, דחפים מראות ותמונות שחודרים אל תוך המודעות תוך יצירת מצוקה וחרדה. למשל: "מה יקרה אם שכחתי לנעול את דלת הבית וכעת גונבים לי את כל רכושי?" לכולנו יש מחשבות מן הסוג הזה, אך הן הופכות לאובססיביות כאשר הן לא משאירות מקום למחשבות ועיסוקים אחרים ומלוות במצוקה משמעותית.

החלק השני הוא החלק הקומפולסיבי (אותו נהוג לכנות "טקסים") והוא המרכיב ההתנהגותי שאותם הסובלים מאובססיות מפתחים באופן כמעט אוטומטי כדי להפחית את המצוקה והחרדה שהם חווים. למשל, ניקח כדוגמא את אותו אדם שטרוד מחוסר הוודאות האם נעל את דלת ביתו. אותו אדם עלול, כחלק משגרת יומו לחזור פעם אחר פעם על פעולת הנעילה של הדלת, בכדי לוודא, עד כמה שהוא יכול שהיא אכן נעולה. טקסים אלו, בהתאם לחומרתם, לוקחים חלק נכבד מהיום ויכולים לפגוע באורח משמעותי באיכות החיים. עם זאת, בטווח הקצר הם מפחיתים חרדה.   יחד עם אלה קיימת …

חרדה ממחלה מדבקת

OCD ופחד ממחלות זיהומיותאיתן טמיר אחד מהסוגים של הפרעת OCD  קשור בפחד ממחלות זיהומיות. הפחדים מתרכזים סביב הידבקות במחלות זיהומיות וחיידקים, פחד ממחלה חשוכת-מרפא ומצוקה חריפה מאוד סביב פחדים אלו. כאשר משוחחים עם המתמודדים עם ההפרעה, רבים מפחדים באופן מוצהר מאותם האיומים, אך ההשלכות הגופניות מהן הם חוששים הם שונים. למשל, ייתכן שאנשים שונים יפחדו להידבק בנגיף האיידס אך האופן בו הם מדמיינים את מה שיקרה להם בעקבות ההידבקות במחלה שונה מאוד. הבדלים אלו מצריכים התייחסות ייחודית מצד הגורמים המטפלים. רבים המפחדים להידבק בנגיף האיידס מפחדים ממוות. אחרים, מפחדים מתופעות הלוואי של הטיפול התרופתי. ישנם פחדים רבים נוספים, כמו ליפול לנטל על המשפחה, הסטיגמה החברתית שעלולה להידבק באדם חולה איידס וכו' או רגשות האשם הכרוכים בהדבקה של אחרים בנגיף, דבר הנמצא מחוץ לטווח השליטה של האדם. כאמור, יש להתאים את הטיפול לפחדים הספציפיים למטופל. לאחר ההיכרות העמוקה של המטפל עם הפחדים, ניתן לרקום עבורו תכנית טיפולית להתמודדות מדורגת עם הפחדים מהם הוא חושש. ידע כזה יכול לעזור לשייך את הריטואלים הטקסיים הקיימים של או…

מופקרות מינית

התנהגות נימפומנית / מופקרות מיניתקיים ויכוח עתיק יומין ונצחי בחקר ההתנהגות האנושית. עד כמה ממעשיו של האדם מונעים על ידי מוטיבציה מודעת המכוונת להשגת תועלת ועד כמה מתוך מנגנונים בלתי מודעים שהתעצבו במהלך הילדות המוקדמת. אותו וויכוח נוגע גם בהתנהגות המינית של המין האנושי. חשוב להבחין, בין קיום יחסים מיניים באופן תדיר לבין התנהגות מינית "לא מבחינה". התנהגות מינית כזו מתקיימת באופן תכוף מאוד ופעמים רבות ללא היכרות מוקדמת כלל. התנהגות כזו נפוצה בהתקפים מאניים וכחלק מהסימפטומים של הפרעות אישיות מסוימות. בנוסף, חשוב לזכור שכאשר אנו שופטים התנהגות מינית של נשים הדבר מושפע מאוד מנורמות חברתיות המייחסות את היצר המיני של האישה לסכנה וחולשה (ולעתים אף להפרעה נפשית) ואת זה של הגבר לעוצמה ושליטה. זאת הסיבה, כנראה, שהמושג סטיריאזיס (Satyriasis) המתאר יצר מיני בלתי מובחן וחסר שליטה אצל גברים כמעט ואינו מוכר. אותן נורמות חברתיות הושפעו לאורך ההיסטוריה מתפיסות דתיות שהורו לכבוש את היצר המיני בטענה שהוא משבש את החשיבה ההגיונית ובעיקר מקשה על השליטים לשלוט ולרדות בנתיניהם. הראשון לזהות את זה, לפנ…

איך נזהה מצבים "שהשתיקה יפה להם?"

איך נזהה מצבים "שהשתיקה יפה להם?" כולנו מכירים את האנשים, שנדמה כאילו הם מוציאים החוצה כל מחשבה שחולפת בראשם. לכאורה, אנשים אלה הם אותנטיים ולא מסוגלים או מעוניינים "לשמור בבטן". מצד שני, קיימים אלו הנוהגים באיפוק מנומס, מתוך חשש לפגוע באחר או להיתפס על ידו כעוינים או לא מתחשבים. כדי להתמודד עם הדילמה המתמשכת, מובאים לפניכם מספר כללי אצבע שבעזרת חשיבה הגיונית יעזרו לכם להחליט האם להגיב או לשתוק. נסו לקחת את כל המשתנים בחשבון. עד כמה יומיומית אותה התנהגות מרגיזה של האדם שמולך? איך עוד אנשים רואים אותה?
לפני הכול וללא קשר למה שנשאר בפנים או בחוץ, נסו ככל הניתן להיות כנים עם עצמכם. זה עוזר מאוד לווסת ולהתאים את התגובה לאחר מכן.
תנו מקום לרגשות שלכם. רגשות, במידה רבה ולעתים לא מודעת הם המניע שלנו בקבלת החלטות והם הדרך להכיר טוב יותר את עצמנו דרך האחר. לא פעם, מה שמכעיס אותנו באדם אחר, או גורם לנו עונג הוא מראה בשבילנו להבין מי אנחנו. ועל זה, חשוב גם להודות.
יכול להיות שמה שאתם חווים עכשיו הוא "הקש ששבר את גב הגמל"? חשוב לתת מקום לכל המטען הרגשי שקיים בנו לפני שנפ…

איך פרומונים משפיעים על מיניות?

תמונה
מחקר חשף כיצד פרומונים ממריצים התנהגות מיניתאנה סנדויו

רבים מאיתנו שמעו על כך שפרומונים גורמים לחלק מהאנשים להיראות לנו אטרקטיביים יותר מאחרים, אך מעט ידוע על המנגנון שעומד מאחורי תופעה זו. בקרב בעלי חיים, חוש הריח משחק תפקיד מרכזי בוויסות תגובות אינסטינקטיביות, ובין היתר קובע האם להגיב או לא ליריבים, לטורפים או לבני זוג פוטנציאליים.
קבוצת חוקרים בהובלת הפרופ' קאזשיגה טוהרה מאוניברסיטת טוקיו, חקרו כיצד פרומונים זכריים מגבירים את ההתנהגות המינית של עכברות. פרופ' טוהרה מסביר כי "ידוע שכימיקלים מסוימים, במיוחד ריחות, עשויים להשפיע על ההתנהגות האינסטינקטיבית של בעל החיים, אפילו במפגש הראשוני עם אותו ריח. אנו מניחים כי קיים מנגנון עצבי במוח המקשר בצורה נכונה בין מידע סנסורי חשוב לבין הפעלת ההתנהגות הראויה".


צפייה בהתנהגות המינית של עכברים יכולה לספק תובנות חשובות אודות התנהגות הרבייה של בני האדם. פרופ' טוהרה וקבוצת החוקרים בחנו את הפרומון הזכרי ESP1 (exocrine gland-secreting peptide 1), אשר נמצא במחקרים קודמים ממריץ התנהגות מינית בקרב עכברות והתנהגות תוקפנית בקרב עכברי…

על נרקיסיזם, מנהיגות, אתיקה ומהפכות חברתיות

תמונה
הרהורים על מנהיגות, אתיקה ומהפכות חברתיות מאת: טל בן עמי, עו"ס קליני פסיכותרפיסט ויועץ לפיתוח מנהיגות

כתבה אחת על תרבות הסלפי והנרקיסיזם, כתבה שנייה על הקרב הצהוב והמכוער של איל גולן ואביב גפן וכתבה שלישית של פרופ' יורם יובל שבוחן האם יצר האדם רע או טוב מנעוריו.
מבט חטוף בשלוש כתבות שוליים מסוף השבוע חושף בעיניי את מערומיה של החברה הישראלית בימינו, אתרי החדשות בישראל שלא רק שאינם מצליחים לראות שהמלך הוא עירום, אלא אף ממשיכים להצעיד אותו בכיכר העיר לכל קריאות הקהל הנלהב.
מערכת תקשורת שהופכת להיות חלק מהקהל ונכשלת ביכולת להתבונן לעבר התהום המתקרב, לוקה אף היא באותו עיוורון נרקיסיסטי הנשאב אחר הרייטינג ומבלי משים או עם, מזין את העירום.  
שלוש כתבות "קיקיוניות" הממוקמות בגב החדשות "החשובות באמת", שלוש כתבות מהפריפריה שלא מבינות שהן מזמן כבר צריכות להיקרא ליבה (תרתי משמע), שלוש כתבות שהן המראה המזוקקת ביותר שניתן לבקש על התהליך המסוכן והלא מספיק מדובר בעליל בחברה הישראלית, תהליך המאיים באופן ממשי על קיומה של מדינת ישראל. שיח מוסט מודחה ומושם בשוליים של החדשות אך …